חנוכיה / חנוכיות אור הרוח בתוך חשכת החומר – סוד כוחה של החנוכיה

חג החנוכה, חנוכיות פריט יודאיקה מלא באור

כשאנו מדליקים את החנוכיה בפתח הבית עם שקיעת החמה ולאחר שאור השמש נעדר מהאופק, אנו מסמל את עוצמתה של הרוח מול חשכת החומריות.

חנוכיה על אדן החלון

אחת התמונות העוצמתיות ביותר של החנוכיה הינה של חנוכיה הניצבת על אדן חלון בית יהודי בברלין של שנת 1936, כאשר מעברו השני לש הרחוב מתנוסס דגל צלב הקרס – דגלו של הצורר הנאצי.

קריאת התיגר של היהודי המדליק את החנוכייה מול עוצמתו האדירה והבלתי נתפסת של גרמניה הנאצית, מסמלת את היהודי לאורך כל הדורות, ובוודאי את עוצמתם של גיבורי הרוח בתקופת מרד החשמונאים. הללו שקראו תיגר על הצבא החזק והגדול בעולם, שכבש והיגן על גבולותיה האימתניים של האימפריה היוונית כולה בשיא תפארתה.

מהדרין בחנוכה

לא לחינם יהודים מהדרים מהדלקת נר חנוכה, שם, אגב, מקור המילה "מהדרין". שכן מעיקר הדין די בהדלקת נר בודד, אולם המהדרין מוסיפים נר נוסף לכל אחד מבני הבית, והמהדרין מן המהדרין מוסיפים בכל יום נר נוסף (כך לכל הפחות על פי שיטת בית הלל, אשר כשיטתם נפסקה ההלכה) מחמת חביבות המצווה אנחנו נראה גם יהודים שמדליקים את החנוכה בחנוכייה מכסף, או חנוכייה גדולה מעוצבת אחרת. יחד עם זאת, כדי לקיים את מצוות הדלקת נרות חנוכה, אין צורך בחנוכייה בכלל. אפשר להציב נרות זה לצד זה בשורה ישרה ולהדליק.

הנר ושמן הזית סמלים חשובים

הנר הוא סמל המצווה, הנר הוא סמל התורה, ושמן הזית הוא סמל החכמה. היהודים שיצאו למאבק נגד התרבות היוונית לא התרעמו על חוסר ייצוג פוליטי, על היעדר שוויון זכויות או על מיסים כבדים. היוונים היו פלורליסטיים והעניקו את כל אלה ליהודים במשך כל מאה ושמונים שנות שלטונם בארץ, מתקופתו של אלכסנדר הגדול ועד לאנטיוכוס הרביעי, המפואר, נציב דמשק.

רק משעה שהיוונים ביקשו להתערב בחיי הרוח של היהודים, דרשו מהם להפסיק את קידוש החודש, השבת וברית המילה, שלושת המצוות המסמלות את ההתעלות הרוחנית של מעל לטבע, החליטו היהודים לצאת למרד.

חז"ל מתייחסים אל גזירות היונים כאל חושך, וכך מלמד אותנו המדרש על המילה "חושך" המופיעה לראשונה בתורה בסיפור הבריאה, במילים הבאות: " "חושך – זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן. שהיו אומרים: כתבו לכם על קרן השור, אין לנו חלק ונחלה בא-לוהי ישראל."

ההחשכה משמעה אי בהירות ואי יכולת לקרוא את העולם בעין רוחנית, ולהתייחס רק למימד החומרי שבו, כפי שדגלה פילוסופיית יון.

יהודים בכל הדורות לא נכנעו לצו האופל הזה, ונאבקו על חיי הרוח שלהם. בדיוק כמו אותו יהודי בברלין שבחר להדליק את החנוכיה אל מול אפו של הצורר הנאצי. חנוכיה גדולה ומעוצבת אל מול סמל פני הרוע.

אלפי שנים חלפו, האימפריה היוונית פינתה את מקומה, הנאציזם חלף, ברית המועצות התמוטטה, והעם יהודי ממשיך בחיי הרוח שלו בהתעלות אל מעל לחומר.