כיפות, המדים – והאדם: כך משפיע הלבוש על הנפש שלנו

הכיפה שלנו

אחד מפריטי הלבוש הבולטים ביותר של היהודי, הכיפה, מהווה סוג של תזכורת תודעתית: יש משהו מעליך.

קצת מוזר לחשוב על זה, אבל הכיפה, הסמל היהודי הבולט ביותר, מופיע לראשונה בתלמוד הבבלי (שנחתם באמצע המאה ה-5) וגם שם הוא מופיע אך ורק בתור מנהג טוב. שם מעיד רב הונא בריה דרב יהושע (בנו של רב יהושע), מחכמי התלמוד, שלא הלך מעולם ארבע אמות ללא כיפה. במסכת שבת מופיעה אמו של אמורא אחר, רב נחמן בר יצחק, שהקפידה שבנה לא ילך ללא כיסוי ראש, וכך היא אמרה לו: "כסי ראשך, כי היכי דלהיווי עליך אימתא דשמיא" או בעברית "כסה את ראשך, כך שתהיה עליך יראת שמים". מסיבה זו, יש שיעניקו כיפות גם לילדים.

אחת מברכות השחר, אותן מברך היהודי כשהוא מתעורר בבוקר, היא ברכת "עוטר ישראל בתפארה" ברכה על חבישת כובע – או כיפה.

מתי חובשים כיפה?

החובה לחבוש כיפה מתחלקת לשלושה זמנים שונים, עם רמת מחויבות שונה.

  1. בעת קיום מצוות, תפילה ואמירת ברכות, ובעת שהייה בבית כנסת.
  2. בזמן הליכה – ההלכה מלמדת שלא ללכת ארבע אמות ללא כיפה.
  3. בכל זמן, מנהג שהשתרש וננס אל ספרות ההלכה כמנהג מחייב רק במאות האחרונות.

מה הקשר בין פיסת בד, כפיה סרוגה, כיפה שחורה, או כיפת בד פשוטה, למצב רוחני מרומם של יראת שמים?

האם זה כל כך כל וטכני, לחבוש את הכיפה ולעבור לסטטוס של אדם ירא א-לוהים המקפיד על מצוותיו?

ברור שלא.

הכיפה היא תזכורת חיצונית שנועדה להפנים את המסר.

הסיבה לחבישת הכיפה היא בין היתר הצהרתית: הכיפה מהווה סמל יהודי-לאומי, וסימן ההיכר של העם. היא חלק בלתי נפרד מההופעה של היהודי, ובכך היא מהווה ביטוי חיצוני למהות הפנימית: קבלת עול מלכות שמים, כלומר – המחויבות האישית לערכי היהדות. כפי שהתנסחה אימו של רב נחמן בר יצחק: כסה את ראשך כך שחול עליך יראת שמים.

יתכן שהמשמעות היא רוחנית וסגולית, אך מעבר לכך היא תודעתית: חבישת הכיפה מזכירה לאדם כי יש משהו מעליו: ערכים מוסריים נעלים, וקוד אתי המלמד אותו כיצד לחיות.

מאז נפוץ מנהג לחבוש כיפה, היא הפכה למייצגת של הערכים אליהם היהודי מחויב, ושאותם הוא מייצג בהופעתו, בדומה למדים המייצגים את החיל אליו משתייך החייל, את הוותק הקרבי, את הכישורים הנוספים שלו ואת חובותיו המוסריות הנגזרות מכך. (כפי שמלמדים אלמנטים חשובים אחרים בהופעתן והנהגתן של הנשים ביהדות)

קצין בכיר בצה"ל, אשר שימש כשופט צבאי, סיפר לכותב השורות, כי בעת שישב על כס המשפט-הצבאי וחבש את הכובע, הוא הרגיש כיצד מעתה הוא רואה את החייל מבעד למשקפיו של צה"ל. "לא ראיתי כעת את החייל בעיניים האישיות שלי. החשיבה שלי הייתה רק באופן של "מה צה"ל רוצה מהחייל הזה, וכיצד הוא מתייחס אליו".

למלבושים ישנה השפעה עמוקה על התנהגותו של האדם, וחבישת הכיפה אמורה להוות תזכורת קבועה לערכים אליהם האדם מחויב.

מאמרים נוספים בנושא: