אנחנו רגילים לראות את העולם באמצעות שתי גישות נפרדות ונבדלות לחלוטין. האחת כרוכה סביב עולם האמונה, המציאות שלה משתנה אך היא בעלת עוגן אחיזה שיש בורא ויש מאחורי התהוות המציאות, שכל עליון הנסתר מהאדם, אמנם לא ידוע לו, אך קיים תודעתית והשפעתו מתוך התורה על המציאות היא מוחלטת. הגישה השנייה מובילה את הדעה המדעית, על פיה לכל דבר יש הסבר רציונלי, העולם מתנהג על פי חוקי פיזיקה, ביולוגיה, כימיה המתהווים בצורה אבולוציונית עם התקדמות ציר הזמן. אין שום דבר קיים אם הוא לא נוכח מדעית עובדתית. לגישתו, כיוון שהמדע יודע כיצד ליצור טלסקופ, מטוס,אינטרנט ותרופות, הרי שהוא השולט בעולם ולפיכך כלל תורתו בנושא הדרוויניסטי, קוונטי, הליוצנטרי, הכל נקשר באמת אחת, אין מלבדה ואל לנו להתווכח עמו. לנוכח הפערים העצומים בין שתי הגישות, צריכה היתה להיווצר גישה שלישית, שלצד המדע הקונבנציונאלי ולצד האמונה האינסטינקטיבית, היתה צריכה לפתח זרוע מדעית מרכזית שכל תכליתה, חקר עולם הרוח, האמונה, המחשבות והדיבור. שהרי אם חוכמת ההמונים האמונית גורסת שיש דברים בגו, האם לא יתכן שיש מדע מאוד ייחודי מאחורי הקלעים של התפילה? האם הקונצנזוס העובדתי, סביב השימוש במחשבה ככלי להבעת רצונות להתגשם, לא דורש פקולטה לחקר המחשבות? רק כאשר בודקים ברמה ההיסטורית, מדוע שני הכוחות הללו, כל כך נבדלים ומצויים בהתנגשות מתמדת? מתוודעים לעובדה כי כוחות ההשכלה שפרצו בתום תקופת הרנסאנס מהנצרות האירופאית, לא רק שביקשו להנכיח אמת חדשה לעולם, אלא במקביל מתוך מאבק פנימי עם עולם הכמורה, ביקשו לנתץ לגזרים, כל זכר לעולם האמוני. מרגע שכך ביקשו לעשות, נוצרה דיכוטומיה בין הגישות, נוצר מאבק כוחות כאשר כל צד כפי כל מאבק, מגייס לטובתו את מירב המאמצים לנתץ את האחר. ברבות הימים, הגישה ה"חילונית שכלתנית" השתלטה באופן מוחלט על עולם האקדמיה, החינוך, רפואה, פיזיקה, הנדסה, טכנולוגיה והגישה הדיכוטומית למציאות רק הלכה והעמיקה ימין שמאל. ספר התהילים של דויד המלך, מחזיק בין מילותיו, את פתרון חידת הדרך השלישית. אך על מנת להבין את עומק חשיבותם של מחשבות דיבור ומילים באופן כללי, עלינו להעמיק מספר שורות בנושא כוח המחשבה. אדם ממתין בתחנה לאוטובוס וחושש שהוא עומד לאחר לפגישה. מה מתרחש מייד באותה שנייה? המוח שלו מתחיל לייצר תקווה, הוא מתחיל לנוע אנה ואנה ושואף ממש בכוח המחשבה שלו, שהאוטובוס יגיע מעבר לפינה, זה קורה בהכרח ואצל כל אדם באשר הוא. אדם ממתין מחוץ לחדר ניתוח כאשר אדם יקר עובר תהליך רפואי, מה מתרחש בחדר ההמתנה? האם יש מישהו בעולם, שמסוגל להימנע ממחשבה שמכוונת להצלחת הרופא? האם יש מישהו שממתין לניתוח ורק יושב ובוהה במציאות? מה בין המחשבה והבקשה שלנו שהרופא יצליח, לבין היד הכירורגית של המנתח מהצד השני של הקיר? אך בכל זאת מחשבתנו היא בלתי נמנעת. אדם צופה במשחק כדורגל של קבוצתו האהובה בטלויזיה מרחק שלושת אלפים קילומטר מזירת ההתרחשות, דקה תשעים ויש בעיטה אחרונה לפני הכרעה, האם יש אדם שפשוט יושב צופה במסך בלי שכל מחשבותיו וליבו ישאו תפילה לאלוהי הכדורגל שיכנס הכדור לשער? כל אנשי העולם בין אם הם אמוניים ובין אם חילוניים שכלתניים לחלוטין, כולם בתת מודע שלהם, "נטורי קרטא" של עולם המחשבות. כל המין האנושי ללא יוצא מהכלל ברמה הפיזיולוגית והביולוגית, חושב שלמחשבות שלו יש כוח השפעה על המציאות. ואם כך הדבר, אזי שבמקרה זה, הניסוי הקליני האנושי מעיד על תוצאה, עוד לפני שהמדע מבין ויודע להסביר את הסיבה שמאחורי התוצאה. זה כוחה של האמונה, זה תפקידה במציאות, להנכיח אמת מעשית, עוד טרם השגת הדעת הרציונלית, אך כיצד חוקרים את האמת? בדיוק כאן, נכנס דויד המלך האחד והיחיד לתמונה. התורה, היא למעשה קוד של אותיות, מטריקס. העובדה שאנחנו חיים במציאות בה הסכסוך בין יעקב ישמעאל ועשיו הוא זה שמכתיב את מציאות משולש הכוחות יהדות נצרות איסלאם, מעידה בצורה בלתי מתפרשת לאף כיוון אחר, שיש סוד באותיות. מחשבה, איננה בעלת פוטנציאל התממשות, ללא שימוש של המוח, ברצף אותיות מסוים להביע את רצונו. "כל מילה היא יהלם", כל מילה מבטאת תדר מסויים שמשפיע על המציאות. האם התדרים הללו הם שמניעים את גלי האור שבתורם מייצרים את המציאות שאנו חווים תודעתית וגשמית? האם התדרים הללו כשנאמרים בקבוצה גדולה והרמונית כדוגמת מתפללים שולחת תהודת השפעה רחבה יותר לחלל המציאות? האם עם שלם שמכוון את תפילותיו, מחשבותיו באמצעות דיבור אחד, מחולל צונאמי של אור "רוחני" שהוא למעשה הנשק האולטימטיבי להשפעה על המציאות בפועל? זהו ספר התהילים של דוד המלך. לכן העולם היהודי בתשוקה נסתרת מעריץ את דוד המלך. באמצעות ספר תהילים, דוד המלך איש הנבואה, הנגיש את קוד התורה למחשבת דיבור בתפילה מחוברת לשורש הנשמה. כאשר תתקבץ קבוצת מדענים מהעולם כולו, לחקור את סוד אותיות התורה, ידרש להם ספר היצירה, ספר הזוהר, מידע מעולם הרמח"ל הארי, רבי נחמ"ן וגאונים שונים שצמחו לאורך הדורות. אך בניתוח האותיות לכדי תהודת אור, יהיה זה ספר התהילים שישמש יסוד איתן בפני אותה קבוצה נבחרת, לפענוח הצפון בין סוד אותיות הקודש. לא בכדי, דורשת תנועת ההשכלה את ביטולה של התפילה וסיומו של העידן הדתי-חרדי. באמתלא של מודרניות פונקציונאלית, למעשה מבקש העולם הדיכוטומי, ליטול מידי אויבו, את המנגנון המשמעותי ביותר לשינוי המציאות, התפילה המחשבה והדיבור באותיות הקודש. אך דוד המלך במילותיו הרכות חדר בעוצמה כה רבה ללבבות האדם, במסווה של שירה רכה, תפילה נוגה, מילים משתפכות והרמוניה מתנגנת, הוא הניח בנשמתם את ספר הגרעין להתהוות האדם. ומשעשה כך, העניקה לו היהדות את התואר הנכסף ביותר של גדולי העם לדורותיו, ממנו יצמח משיח בן דוד. זהו פרס הנובל האקדמי לו זכה דוד המלך, משום תרומתו המכרעת, לשינוי וכוונן פני המציאות, לעבר גאולת עם ישראל. רונן אליהו